בשעה שרוב מדינות אירופה נאבקות להוריד את שיעורי העישון אל מתחת ל-15%, שוודיה מדווחת על שיעור עישון יומי חד-ספרתי — הנמוך ביבשת בפער ניכר. במקביל, צריכת הניקוטין הכללית בה אינה נמוכה במיוחד. הפער הזה בין צריכת ניקוטין לבין עישון הוא לב הסיפור.
המספרים
| נתון | שוודיה | ממוצע האיחוד האירופי |
|---|---|---|
| עישון יומי במבוגרים | נמוך מ-6% | סביב 20% |
| שימוש בטבק ללא עשן | גבוה — נפוץ בעיקר בקרב גברים | שולי |
| תמותה ממחלות שקשורות לעישון | מהנמוכות ביבשת | גבוהה משמעותית |
| סרטן ריאות בגברים | מהשיעורים הנמוכים באירופה | גבוה בהרבה |
הכיוון של המספרים אינו שנוי במחלוקת. מה ששנוי במחלוקת הוא הפרשנות: האם הסנוס הוא הסיבה, אחת מכמה סיבות, או בעיקר תוצאה של תרבות שממילא לא אימצה את הסיגריה באותה עוצמה.
מה נקרא "הניסוי השוודי"
הכינוי "The Swedish Experience" מתאר מצב שבו מדינה שלמה סיפקה, במשך עשרות שנים ובאופן לא מתוכנן, מקרה בוחן טבעי: אוכלוסייה עם גישה זמינה למוצר ניקוטין ללא עשן, במקביל למאמצי בקרת טבק דומים לאלה של שכנותיה.
מבחינה מתודולוגית זו אינה ניסוי מבוקר. אין קבוצת ביקורת, ואי אפשר לבודד משתנה יחיד ממדיניות מיסוי, מחינוך, ממערכת בריאות ומתרבות. זו הסיבה שהוויכוח נמשך גם אחרי עשרות מחקרים.
טיעוני התומכים
- תחלופה, לא תוספת. הטענה המרכזית היא שגברים שוודים רבים בחרו בסנוס במקום סיגריות, ולא בנוסף להן — ולכן ירידת העישון והנתונים הרפואיים הנלווים קשורים זה לזה.
- אין בעירה. החשיפה לתוצרי בעירה, ובראשם זפת ופחמן חד-חמצני, פשוט לא מתרחשת במוצר שאין בו אש.
- העקביות של הנתון. הפער בין שוודיה לשכנותיה מחזיק לאורך עשורים ובקבוצות גיל שונות.
טיעוני המסתייגים
- "לא מזיק" זה לא מה שנמדד. גם אם החשיפה לעשן נעלמת, הניקוטין עצמו נשאר: תלות, השפעה על לחץ דם ודופק, וסיכונים בהיריון.
- שער כניסה. החשש שמוצר נעים, מתוק וחסר ריח יגייס משתמשים חדשים שלא היו מעשנים ממילא — במיוחד צעירים.
- הכללה בעייתית. המסקנות מבוססות על סנוס שוודי מפוקח היטב. אין ודאות שהן ניתנות להעברה לשווקים אחרים עם רגולציה ואיכות ייצור שונות.
- בריאות הפה. נסיגת חניכיים ונגעים מקומיים באזור ההנחה מתועדים בשימוש ממושך.
נורווגיה — הפרק השני
מה שמעניין חוקרים בשנים האחרונות הוא דווקא נורווגיה. שם נרשמה ירידה חדה בעישון בקרב צעירים, במקביל לעלייה מהירה בשימוש בסנוס — דפוס שדומה לזה השוודי אך התרחש מאוחר יותר ובקצב מהיר יותר.
המסתייגים מצביעים על אותם נתונים בדיוק כאזהרה: שיעור השימוש בקרב נשים צעירות עלה שם באופן חד, קבוצה שהיסטורית לא צרכה את המוצר. שני הצדדים קוראים את אותה טבלה ומגיעים למסקנות הפוכות — וזה מסכם היטב את מצב הדיון.
מה כן אפשר לומר
- שוודיה מעשנת פחות מכל מדינה אחרת באירופה. עובדה.
- שוודיה צורכת ניקוטין בשיעור שאינו נמוך במיוחד. עובדה.
- מוצר נטול בעירה אינו חושף את המשתמש לתוצרי בעירה. עובדה.
- הניקוטין עצמו ממכר ואינו חסר השפעה. עובדה.
- שהסנוס הוא הסיבה הבלעדית להישג השוודי. לא הוכח.
- שהמודל השוודי ניתן להעתקה לכל מדינה אחרת. לא הוכח.
ההיסטוריה שהובילה עד לכאן מפורטת בציר הזמן, וההסבר למה שאר אירופה בחרה במסלול הפוך נמצא בעמוד הרגולציה.